The serendipity of physical exercise
על שאול המלך בטח שמעתם. הסיפור המקראי מספר כי זקני ישראל פנו לשמואל הנביא בבקשה כי ימליך עליהם מלך כמו לכל העמים האחרים. באותו זמן קיש בן אביאל משבט בנימין איבד אתונות, ושלח את בנו שאול ונער נוסף לחפש אותן. שאול חיפש אך לא מצא. בעצת נערו שאול הלך לשאול בעצת שמואל שיעזור במציאת האתונות. בהגיעם לשמואל זה בישר שהאתונות נמצאו ואין מה לדאוג אולם, דבר נוסף היה לשמואל לומר – והוא הודיע לשאול שאלוהים בחר בו להיות מלך על ישראל.
מאז נקבע פתגם עממי – "יצא לחפש אתונות ומצא מלוכה". הפתגם בא לתאר אדם שעסק בעינינים פעוטים ומגיע במפתיע לגדולה כמו שאול.
סיפור דומה מין הסוג של אלף לילה ולילה – עוסק בשלושה נסיכים מהעיר סרנדיפ – כיום סרי-לנקה, שתחביבם היה לגלות גילויים אותם לא חיפשו מלכתחילה. על סמך סיפור זה קבע הסופר הוראס וולפול בשנת 1754 את המושג סרנדיפיטי. הוא מציין שהגילוי הסרנדיפיטי מושתת על גילויים מקריים ועל תבונה sagacity.
סרנדיפיטי, אם כך, מתאר גילוי מקרי, תגלית אגב, תגלית שיש בה אלמנט של מזל שנעשית שלא בכוונה, כאשר האדם מחפש משהו ומגלה דבר אחר.
יש הרבה דוגמאות לסרנדיפיטיות במדע במיוחד במדעי הפרמקולוגיה והכימיה. למשל, גילוי קרני האיקס ע"י רנטגן, או גילוי המיקרו ע"י ספנסר. אבל מסתבר שלא מספיקה הטעות עצמה אלא החוכמה להבין את משמעותה ולעשות עימה משהו. ועל כך לואי פסטר אמר שבמדע המזל מעדיף את השכל המוכן. ואכן לפלמינג היה שכל מוכן. פלמינג עסק בחקר זיהום הגורם לשפעת. תוך כדי המחקר הבחין שבאחת הצלוחיות התפתח עובש, ומסביב לעובש נוצרה טבעת נקיה מחיידקים, וכך התגלה הפניצילין, קוטל החיידקים שחולל מהפכה. כלומר, בלי ידע פלמינג לא היה יכול לעשות כלום עם התגלית הזו.
מסתבר שאנחנו לא נולדנו לסרנדינפיטי, זאת מיומנות לזהות סרנדיפיטי, וניתן ללמוד אותה או לשאוף אליה. כדי לזהות סרנדיפיטי על האדם לעבור 3 שלבים:
1.לרכוש ידע
2. להיות בערנות
3. לפעול.
ידע- חייבים שיהיה ידע. וידע ניתן לרכוש, לחפש, בקריאה בלמידה בהקשבה בהתבוננות. לחיות את הרגע הכוונה היא גם לדעת את הרגע. לדוגמא, בזמן חורים ביומן שבהם לא מתעסקים בעבודה, צריך לעשות משהו אחר.. לשמוע שפה אחרת למשל, ללכת להרצאות על תחום אחר לגמרי מהתחום שלכם.
עירנות- כלומר היכולת להיות בהווה, להיות נוכח, לא להיות בעבר ולא להיות בעתיד. רק אם אתה בהווה אתה יכול לראות הזדמנויות. אנחנו חייבים להיות מרוכזים במה שנמצא סביבנו. הרבה אנשים עושים דברים אבל לא נמצאים במציאות. להיות בטלפון כל הזמן, באינסטגרם, פייסבוק זה לא להיות בהווה, זאת לא המציאות. בהווה פוקחים את העיניים לראות, לשים לב.
ופעולה- – פרואקטיביות -בלי פעולה לא נשיג דברים. צריך לפעול ומהר, ואין ספק שצריך אומץ כדי לפעול מהר. צריך לעשות עכשיו ולא אחר כך. אם נעשה עכשיו ונפעל נראה דברים נוספים. נכון לפעמים נכשלים אבל צעדנו, ניסינו, הבנו וראינו מה לא הולך, ועכשיו צריך לנסות שוב לפעול שוב. כשאנו פועלים מהר אנו עושים יותר פעולות גם אם נכשלנו.
זה כמו שמישהו הולך בערפל כבד, צעד אחד ולא רואה כלום, מתקדם צעד נוסף ועדיין כלום- כישלון, אבל בצעד השלישי הוא יוצא מהערפל. אם הוא ידחה את הצעד הוא לא יראה מה יש מעבר לערפל. הוא יפספס הזדמנות. עצם העשייה פותחת לנו עוד דרך. צריך המון אומץ לפעול כי עצם הפעולה היא בחוסר נוחות ובחוסר ביטחון.
ומה הקשר בין סרנדיפיטי לפעילות גופנית?
להרבה אנשים הפעילות הגופנית היא סרנדיפיטי- תגלית- ולפעמים כדרך אגב.
מרבית האנשים שאני מכירה, מתחילים לעסוק בפעילות גופנית כי מכריחים אותם, ולא בדיוק מחוברים ואו אוהבים אבל מתחילים. איך מתחילים?
הם אוספים ידע. מבינים שפעילות גופנית אירובית לדוגמא יכולה להדוף כל מיני מחלות, מבינים שפעילות גופנית כנגד התנגדות יכולה לשפר את ערכי הסוכר בגוף, וכדומה.
הצעד הבא -הם מראים ערנות. כלומר מתחילים להסתכל, להתעניין בסביבתם באנשים שעוסקים בפעילות, מתענינים איפה מתאמנים, איזה סוג של אימון ושומעים את הסיפורים סביב האימון.
ומתחילים לפעול, וכשמתחילים זה דורש המון אנרגיה, המון אומץ, כיון שיוצאים מאיזור הנוחות. לרוב גם לא עושים משהו שאנחנו טובים בו במיוחד. פעילות גופנית היא לעיתים קרובות כואבת, קשה מבחינה קואורדינטיבית, מעייפת -לא בדיוק כיף חיים. אבל יש שלב שרואים אצל המון אנשים, שתוך כדי הם מגלים כל מיני דברים שממש לא ציפו להם. לדוגמא, התחלתי לרוץ מתוך כוונה לשפר את הכושר הגופני, וגיליתי אנשים מדהימים שרצים איתי. לא ציפיתי בכלל לפגוש אותם -זה במקרה, עם הזמן נוצרו חברויות שאף המשיכו ולא רק באימונים.
או, שהתחלתי פעילות גופנית ותוך כדי גיליתי וממש במקרה שיטת תנועה שנקראת פלדנקרייז והתאהבתי. מיד המשכתי לתרגל ולהעמיק בפלדנקרייז ועם הזמן אף המשכתי בלימודי הוראת פלדנקרייז, ואני בכלל בה מתחום ההנדסה..
או – התחלתי בפעילות גופנית מתוך כוונה להרזות, אבל עם הזמן גיליתי שיש לי יותר מצב רוח.
או – התחלתי בפעילות הייתי בטוחה שאין לי כוחות לעשות כלום ו- וואוו גיליתי שיש בי משהו שאף פעם לא ידעתי: אני טובה בלתפוס כדור, אני מהירה וזריזה, אני מצליחה להתמיד בהליכה 30 דקות ולא ממש התעייפתי.
הרבה אנשים מספרים ומדווחים על הגילוי, שגילו במקרה, ואיך שהפעילות הגופנית שינתה את חייהם, שינתה אותם. אבל לכולם מכנה משותף- הם באו עם איזה ידע בסיסי, היו ערניים ופעלו מהר.
סרנדפיטי- זה חלק מהחיים זה חלק מwellness . אם רוצים חיים בעלי משמעות צריך לחפש את הדבר הבא. לצאת לשדות אחרים, לעשות – לעצב את החיים. וכן ניתן לעצב את החיים גם דרך הפעלת הגוף.
ד"ר סיגלית דסה שלומוב