הרבה מאמנים ואו מתאמנים נוטים לחשיבה ואמונה שישנה רק דרך אחת לתנועה, וימליצו על שיטה כזו או אחרת. ובכן,
אין דרך אחת המומלצת לתנועה נכונה, או תקינה!
ניתן לומר כי נראים הבדלים משמעותיים בין אנשים כאשר הם מבצעים את אותה תנועה. זאת ועוד, אנשים שונים אחד מהשני במבנה גופם וגם בדרך ביצוע תנועה, ובמיוחד בתנועה החוזרת על עצמה.
לא ניתן להגדיר מהי התנועה הנכונה ואו המיטבית. מאמנים רבים טוענים ומציעים דרכים לביצוע התנועה האופטימלית או הנורמלית ואו היעילה ביותר, אולם עד כה לא נמצאה ההגדרה המבוססת על מודל מדעי המאגדת בתוכה קריטריונים לתנועה טובה או יעילה. קשה לקבוע או לכמת מהי תנועה יעילה.
כיצד נוכל לקבוע שתנועה אצל אדם X טובה יותר מתנועה אצל אדם Y?
ישנה הסכמה כללית (שאינה מבוססת), כי תנועה טובה היא בעצם היכולת של האדם לשמור על שיווי משקל,
ולהשיג את היעד שלשמו התרחשה התנועה. על-פי הגדרה זו, תנועה טובה היא היכולת לנוע ולהשיג את המטרה ללא נפילה, וזאת למרות כוחות המשיכה ולמרות הפרעות שונות. לפיכך, לא נוכל לשים את האצבע על שיטה כזו או אחרת כמיטבית או היעילה ביותר לתנועה. כל עוד האדם מסוגל לזוז ללא נפילה וללא פציעה, ומצליח להשיג את מטרתו ניתן לומר כי תנועתו היתה מיטבית.
אין כיום נתונים מדעיים התומכים בהשערה, כי תנועה מסוימת עלולה (או תגרום) לנזקים ולפציעות. מאמני תנועה מקפידים לדוגמא בעת ביצוע סקווט, שהברך לא תעבור את קו הבהונות, מתוך הנחה שאם תעבור יגרם נזק לברך. מחיפוש במקורות לא ברור באופן מוחלט וודאי שאלת מקור קביעה זו. כן ידוע פירסום מ- 1987 של מאמר המציע שעומסים גדלים בברך ככל שהיא עוברת את בהונות הרגליים, אולם מאמר זה לא קבע או לא בדק האם הברך מסוגלת לעומסים הללו. יתכן שהעומסים גדלים אולם, יתכן מאד שהברך יכולה לעומסים הללו ובנויה לעומסים הללו.
עיניין נוסף הנהוג בפי אנשי תנועה הוא לקשור בין הופעת כאב לנזק, והקשרה לתנועה מסוימת. ניקח לדוגמא כאבי שרירים מאוחרים (DOMS) העלולים להופיע לאחר אימון. בדר"כ כאבים יופיעו בגלל אימון בו ביצענו תנועות שהגוף לא היה רגיל אליהן או שהגוף היה נתון לעומסים גדולים מהרגיל. כאבים המורגשים לאחר אימון לאו דווקא מצביעים על נזק. הכאב שהמתאמן מרגיש הינו תגובה הסתגלותית של המערך השרירי לתנועה החדשה.
גם לגבי כאבי שלד-שריר כרוניים כמו כאבי גב תחתון, כאבי ברכיים, שאנשים רבים מדווחים, מקורם לא תמיד מתנועה כזו או אחרת שביצעו. כיום אנו יודעים על מודלים המבוססים מחקרית על היבטים פסיכו-סוציאלים רבים התורמים לכאבים כרוניים.
מתאמנים רבים הסובלים מכאבי גב תחתון כרוניים, לדוגמא, מדווחים לעיתים על תוצאות טובות יותר כאשר נחשפו לדרך "הטובה יותר" בביצוע תנועה. אולם, יכולות להיות סיבות רבות לשינוי בהרגשה זו ולא תמיד יש לזה קשר עם התיקון בתנועה. הספרות כיום נוטה למסקנה כי ההטבה שאנשים מרגישים היא לא בהכרח בגלל שהתחזקו יותר, או שהראו שיפור בטווחי התנועה או שביצעו את התנועה "טוב יותר". הסיבות לשינוי בהרגשה יכולות להיות רבות, כמו:
1. יתכן כי למתאמן יש אמון גדול במאמן והוא מחבב אותו מאד
2. המתאמן מרגיש שיש מישהו שמקשיב לו
3. המתאמן מרגיש שהוא מקבל עזרה רלוונטית
4. הציפיות מהאימון
5. יתכן והשינוי נובע גם בגלל שהוא פשוט זז אחרת והתזוזה האחרת סיפקה מידע חדש למח שהגביר שינויים פיזיולוגים שגרמו לאינהיביציית ייצור הכאב ע"י המח.
6. יתכן והמתאמן מבצע את התנועה במינון המתאים לו יותר
7. הזמן גרם להטבה והסתגלות המערכת.
לא נוכל להבין ולדעת בדיוק מה קורה בתוך הגוף עצמו ללא מיכשור מעבדה מתאים. לחלק מהאנשים התנועה "הטובה" גרמה לירייה עיצבית אחרת, לאחרים השינוי ביציבה המפרקית והשינוי הביומכני, ולאחרים – האמונה והשינוי בתחושת המסוגלות. המשותף לכול אלה שמרגישים טוב יותר בביצוע תנועה כזו או אחרת היא השינוי בתפיסת התנועה (perceive movement). השינוי בתפיסת התנועה יכול להיות חשוב יותר מהשאלה איך השגנו את התנועה.
כדי לגרום לשינוי בקרב אנשים בתפישת התנועה, בהרגשת כאב או לגרום לשינוי בהרגשה, יש לעיתים, לעזור ולחנכם בהבנת הרלוונטיות של התנועה\ האימון \התירגול , לפיתרון בעייתם. לעזור להם להגיע, לבצע ולהתמיד. כדי להמשיך לתרגל ולהתמיד באימון החשיבה צריכה להיות פחות "קשיחה", ונוקשה מבחינת ההוראות, סדר התרגילים וכדומה. אימון ותירגול תנועת הגוף, חשוב שיהיה מגוון, מהנה במינון הנכון מבחינת יכולות פיזיולוגיות, מאתגר, מאפשר, מוסיף לתחושת המסוגלות ולא גורם לתיסכול. השימוש במשחק ומשימות גופניות שונות ומהנות בכל הגילאים יכול בהחלט להשיג מטרות אימון שכיחות, ואף לשנות את תפישת התנועה.
לסיכום, ברצוני להציע לשנות במעט את החשיבה שיש לשיטה כזו או אחרת עדיפות להשגת תוצאות תנועתיות טובות יותר. לטעמי, אימון המשלב תרגילים "משחקיים" יכול בהחלט לגרום "להזיז" אנשים בדרכים שונות, מגוונות, מהנות ואף – לגרום לשינויים.
ד"ר סיגלית דסה- שלומוב