כולנו יודעים שחייבים לעשות פעילות גופנית. אבל מסתבר שיותר מידי פעילות גופנית יכולה להזיק. נוכל להסביר קצת יותר דרך הבנת המושג בביולוגיה Hormesis- הורמזיס.
תיאוריית ההורמזיס באה להסביר את ההסתגלות שלנו לסטרס. הורמזיס היא תגובה ביולוגית חיובית לחשיפה קטנה של רעלן או גורם מלחיץ. תופעה בה כמות קטנה של רעלן\סטרסור יש בה דווקא אפקט ביולוגי מייטיב, או במילים אחרות: "מה שלא הורג, מחשל".
פעילות גופנית גורמת ל"נזק" לגוף. רואים שינויים ברקמות בעקבות תנועה. נראה סיבי שריר נקרעים, יש אפילו מיקרו שברים בעצם, לחץ דם עולה, רמת ה- ph ברקמות יורדת רמת הורמוני הלחץ עולים התאים יותר מחומצנים, ואף נראה התפתחות של דלקת. כל אלה הם תגובות גופניות שמעידות כי הגוף יצא מאיזון, יצא מאיזור הנוחות שלו. אבל, הקסם קורה אחר כך! מסתבר שפעילות גופנית היא טריגר לתגובות מולקולאריות שמתקנות את הנזקים. פעילות גופנית מהוה טריגר המתקן נזקים ב - DNA, טריגר להארכת טלומרים, טריגר המגביר תפקוד מיטוכונדריאלי, טריגר לתיקון הרצפטורים בתאים, טריגר להסרת שאריות פלאק, וטריגר לשחרור חומרים אנטי-אוקסידנטים וחלבונים אנטי-דלקתיים.
חשיפה ממושכת לסטרסור עלולה להוביל למצב דלקתי כרוני כזה המקשה אפילו על התפקוד, ואף להביא לתפקוד לקוי של המיטוכונדריון.
אבל, יש לשים לב שגם מעט מידי פעילות גופנית מהוה גם סוג של סטרסור המוביל לנזקים גופניים.
אז, כמה פעילות גופנית? זה בדיוק מה שאיש מקצוע יודע לע
שות. להתאים עבורך את הפעילות המתאימה כזו שתגרום לשינוי, ושינוי חיובי.
ד"ר סיגלית דסה שלומוב