המתווך, המגשר, המקשר והבועט העיקרי-שריר המותן-כסל

מיהו המתווך, המגשר, המקשר והפועל (הבועט) העיקרי בגופנו? מיהו השריר שכמעט כל תנועה שנעשה אנו תלויים בו? כל תנועה! לקום מישיבה, לרוץ, ללכת, לבעוט, להתלבש. מי אם לא שריר המותן- כסל או ilio-psoa.


שריר זה שייך לקבוצת כופפי הירך העוברת בקדמת מפרק הירך. זוהי קבוצת שרירים הממוקמת עמוק בגופנו, וליתר דיוק בחלק האחורי של קיר הבטן.


מיקומו, ותפקודו כמקשר בית חזה לאגן או כמחבר בין פלג גוף עליון לתחתון משפיעים רבות על תנועת הגוף. כאמור, קבוצה זו, חשובה מאוד בפעילות היומיומית של האדם, ומשמעותית בביצועים פיזיים בסוגי ספורט רבים.



כופפי הירך, כמו שאר שרירי הגוף, צריכים להיות באורך אופטימלי ובכושר, קרי, כח וסבולת נאותים.

שרירים מקוצרים מידי, חלשים ונוקשים עלולים להוביל לחוסר נוחות, כאב, מגבלה, הפרעה בגמישות, ואף להוביל לשינויים בתבניות ההליכה. בהעדר גמישות וכושר אופטימלי הרקמות באיזור מתקשות להתאים עצמם ללחצים ולעומסים המופעלים על המפרק, ולכן ניכרים שינויים תיפקודיים.

בחלקים הבאים אפרט אודות האנטומיה של שריר המותן כסל, תפקידיו, הבעיות התפקודיות בהן הוא מעורב, ובסיום אמליץ על דרכים לאימונו.


א. שריר המותן כסל- אנטומיה

מותן כסל הוא שם כללי לקבוצה של שרירים, וליתר דיוק שלושה:


Psoas major &minor ו- Iliacus


מוצאו ואחיזתו של שריר המותן-כסל

שריר זה הוא היחיד המקשר בין חולי גב תחתון למפרק ועצם הירך.

ה- ilio-psoas מותן-כסל, וליתר דיוק ה- psoas major, מתחיל מהזיז הרוחבי של חוליות L1 T12 וגופי חוליות אלה, ואף מהדיסקים הבין חולייתיים. המשכו של השריר נראה בכיוון מטה, ובמקביל לחוליות המותן. שם מגיע למשטח ה- ilium ומצטרף לשריר ה- iliacus . יחד עוברים מתחת לרצועת המפשעה.

האחיזה נראית בתל הקטן של עצם הירך באמצעות גיד מאד חזק ועבה. נציין אנדוקטה- שבאופן כללי השריר שבצד ימין גדול מהשריר בצד השמאלי.


ה- psoas minor ממוקם לפני ה- psoas major . והוא מתחיל מחוליה חזית אחרונה ולומברית ראשונה. נרצה לציין, ששריר זה נראה רק בכ- 60%-65% מהאוכלוסייה.

שריר זה מתאחד עם הפציה של איזור הכסל ויחד עם הגיד של המותן כסל נאחזים בזיז ה- iliopectineal . שריר זה מתפקד בעיקר כעוזר לעבודת המותן כסל.


שריר ה- iliacus מתחיל מהמשטח של הכסל, וליתר דיוק- 3\2 עליונים של משטח זה, ואף תופס את החלק הלטרלי של עצם העצה. יחד עם ה- psoas major הוא עובר את רצועת המפשעה ולפני מפרק הירך, נאחז בתל הקטן של הירך.


הקשרים הרקמתיים לשריר המותן כסל

לשריר המותן כסל יש קשרים רקמתיים עם מערכת הפציה שבאיזור.

מלמעלה נראה קשר עם פצית בית החזה, ומאחור קשר עם רצועת ה- arcuate של הסרעפת.




מקדימה מותן כסל נקשר עם הפציה של הכליות, הלבלב והחלק היורד של אבי העורקים ועם וריד נבוב תחתון. זה ועוד, נראים קשרים רקמתיים עם המעי הגס -החלק העולה היורד והתרסריון. בחלק התחתון הקשר נראה עם הפציה של שרירי קרקעית האגן, ומאחור עם הפציה של שריר המרובע המתני .



הבנת הקשרים הרקמתיים בין שריר זה לאיברים הפנימיים, שהוזכרו מסייעת להבנת חשיבות התנועה הכללית של הגוף ולהיות גוף בתנועה מתמדת. תנועה מגוונת במנחי גוף שונים תשיג קואורדינציה בין קבוצות שרירים, תוך השפעה חיובית על תיפקוד האיברים הפנימיים.

עיצבוב שריר המותן כסל-

השריר מקבל את העיצבוב שלו מהפלקסוס (מקלעת) הלומבארית של L1-L3 ועצב הפמוראלי.


פעולת השריר:

שריר המותן כסל הינו הפלקסור (הכופף) העיקרי של מפרק הירך. כאמור, יש לו תפקיד מרכזי בכל פעולות של הגוף: הליכה, ריצה, עמידה ישיבה קימה, עליית מדרגות, לבישת מכנסיים טיפוס, וכמובן בפעילויות ספורט שונות. בנוסף יבצע:

סיבוב אגן לפנים,

כפיפה\הטיה של הגב,

סיבוב החוצה במפרק הירך.

בשל הקשר שלו לעמוד השדרה אף מיחסים לו כבוד כשריר השייך לשרירי הליבה.


השרירים שפירטנו יכולים לעבוד באופן מבודד: האיליאקוס מיצב אגן, ומאפשר כפיפת ירך בזמן ריצה, לדוגמא. הפסואס מיצב את האיזור הלומברי במנח ישיבה, ואו בזמן עמידה כאשר כופפים ירך, או בשכיבה על הגב כאשר כופפים ירך.

הפסואס מתפקד גם כמיצב את ראש הפמור בתוך האצטבולום ב- 15 המעלות הראשונות של תנועת הכפיפה. הפסואס מיינור משתתף בכפיפה של הגיו ויכול למתוח את הפציה של הכסל.


מאפייני הסיבים

60% מסך כל סיבי סיבי המותן כסל הם בעיקרם אנאירוביים, השאר -אירוביים. באיזור התחל של השריר באיזור הלומבארי, נראה יותר סיבים אדומים בעוד שבאיזור האחיזה באיזור מפרק הירך, נראה סיבים לבנים יותר. מכאן ניתן להסיק כי, באיזור הלומבארי השריר מתפקד יותר כמיצב בעוד שבאיזור הירך תפקידו יותר דינמי (אצל חיות, היחס בין הסיבים האירוביים והאנאירוביים הוא די דומה, אין הבדלים כמו אצל בני האנוש).


ב. שריר המותן כסל, כאבי גב ופתולוגיות נוספות

מיקום שריר המותן כסל, תפקידו כמאגן בית חזה לאגן ולגפה התחתונה, ומעורבותו בתנועות רבות יום יומיות וספורטיביות, מזמין מחקר בכל הקשור לבעיות ופתולוגיות של איזור הגב התחתון. רבות נכתב על הנטייה של שריר המותן כסל להתקצר ולהיות נוקשה, בעיקבות מנחי ישיבה ממושכים, וכגורם לבעיות נוירו-מסקולאריות של הגפה התחתונה.

כאמור, זהו שריר המשחק תפקיד חשוב מאד בתנועת הירך האגן, וכן בייצוב קומפלקס זה. שריר זה "מככב" במאמרים ובלוגים של אנשי התנועה ומפורטים מגוון בעיות\פציעות\מצבים בהם הוא מעורב, ודרכים לאימונו.


באופן כללי, הסיפרות בעיקר דנה בנוקשות של השריר והקשר לכאבי גב. גם בקרב ספורטאים וגם בקרב האוכלוסייה הרגילה. התיאוריה המובילה היא כי בגלל היותם קצרים, עמוד השדרה נמשך קדימה, האגן מסתובב לפנים, ונוצרת לורדוזה מותנית מוגברת. לורדוזה מתנית מוגברת מפעילה לחצים על שרירי עמוד השדרה ביניהם זוקפי הגב, וכן הפעלת לחצים על הדיסקים שבין החוליות (Chaaudhary, S. et al.. 2020 ) .


אנשים עם כאבי גב תחתון עלולים להראות מגבלה של טווחי התנועה בירך. המגבלה בטווחי התנועה בירך יכולה לנבוע, ביו השאר, בגלל קיצור ונוקשות של מותן כסל (הסיבות לכאבי גב תחתון ברוב המקרים לא בדיוק ברורות, ויכולות לנבוע לא רק ממרכיבים ביולוגים). המגבלה נראית במיוחד בזמן פשיטה של הירך. אולם, נמצא כי זוהי כנראה הסיבה המשנית לכאבי גב, וכנראה מה שתורם יותר זה היות האגן מסובב לפנים יתר על המידה, כלומר, בהיפרלורדוזיס, ועומס מוגבר על המשטחים המפרקים של החוליות. בנוסף, נמצא שאקטיבציה של ה- psoas major מקושר לעומסי גזירה גדולים מידי על עמוד השדרה, בגלל תפקידו המשמעותי כמיצב עמוד שדרה תחתון, מה שיכול לתרום ולהוסיף לכאב באיזור זה. יש לציין, שאנשים עם כאבי גב תחתון מראים גם נוקשות וקיצורים של פושטי הירך והפיריפורמיס. כך שלא ניתן לומר שקיצור של מותן כסל, וסיבוב אגן לפנים הם הגורם היחיד התורם לכאבי גב תחתון.

חוץ מהקשר של מותן כסל לכאבי גב נראה קשרים גם בפתולוגיות נוספות:

· פציעות אקוטיות במפשעה. מותן כסל וכדור- רגל "מככבים" בסיפרות. כדורגלנים סובלים מפציעות באיזור המפשעה בגלל פעולת הבעיטה, כלומר תנועת הכפיפה המשמעותית במפרק הירך, ושינויי כיוון בזמן ריצה. במשחק הכדור רגל, שריר זה נתון לשימוש יתר משמעותי. נראות פציעות באיזור האחיזה הגידי, ואף עיבוי יתר של הגיד. באחד המחקרים שאלו האם שרירים מקוצרים וחזקים משפיעים על תבנית ההליכה וכיצד. מסתבר כי, בקרב בעלי השריר הקצר והנוקשה נראתה התגייסות גדולה יותר של שריר העכוז-

הגדול בזמן הליכה בשלב ה – mid stance , יותר פעילות של פושטי ירך, ויותר פעילות של המקרבים. מכך החוקרים הסיקו כי, מתבגרים, שחקני כדור רגל, עם נוקשות של הפלקסורים של הירך משתמשים באסטרטגיות נוירו-מסקולאריות שונות, כדי לשלוט בתנועת הגפה התחתונה. מכאן נשאלת השאלה האם שינוי בתבנית ההליכה היא היא הגורם לכאבי גב תחתון?

מחקר נוסף על כדורגלנים מתבגרים מצא קשר בין כאבי גב תחתון שמהם הם סובלים, לנוקשות והתקצרות של המותן-כסל של הרגל הבועטת בהשוואה לרגל הלא בועטת. אולם, לא רק כדורגלנים סובלים. מתבגרים לא ספורטאים עם נוקשות של שריר המותן כסל, אך עם חולשה שלו, הראו טווחי תנועה מוגבלים בפשיטה של הירך, יותר סיבוב אגן לפנים ולורדוזה מותנית מוגברת.

גם ספורטאים חובבנים סובלים מפציעות בשריר זה. עבודה בלתי מבוקרת ורבה על חיזוק שרירי הבטן, למשל, או ביצוע סקווטים עם עומסים כבדים, או ריצה למרחקים גדולים, גם כן מהווים גורם לפציעות בשריר זה (Aali, et. Al. 2021).




· תפס של גיד המותן כסל. מצב בו נשמע "קליק"\קנאק, בזמן הנעת הירך. מצב שלא תמיד מהוה גורם סיכון או גורם לבעיה מסוימת. יש המדווחים לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך על שמיעת "קנאק" בזמן הליכה. הקליק נשמע בעת שהירך עוברת ממצב של כפיפה לפשיטה. מצב זה די שכיח, ואינו מהוה סיכון לבעיה עתידית.

· דלקת בבורסה של המותן כסל כתוצאה מטראומה שהמקום עבר או עומס תנועה בפעילות ספורטיבית כלשהי או בגלל ניתוחי ירך קודמים.

· קרע ודלקת בגיד המותן כסל- אנשים שלא עושים מספיק פעילות גופנית, ונוהגים לשבת הרבה נראה שהשריר נעשה יותר נוקשה מהרגיל. אנשים ישבניים סובלים משרירים קצרים, נוקשים וחלשים. שריר מקוצר מוביל למוגבלות בטווחי התנועה ירידה בגמישות והרגשת אי נוחות. מספיקה פעם אחת של תנועה חדה של פשיטה בירך, או ניסיון פתאומי של ריצה כדי לגרום לקרע ודלקת באיזור.


ג. תירגול למניעת פציעות\ כאבים וחוסר נוחות

מסתבר, שאנשים הרגילים בעיסוק בפעילות גופנית אינם נוטים לחיזוק שריר המותן-כסל בהשוואה לחיזוקים שמבצעים לשרירי העכוז הגדול, התיכון החיבליים והארבע ראשי. יתכן, שמאמנים פוחדים מחיזוק יתר של השריר בגלל מעורבותו בפציעות שונות, או בגלל הנטייה לחשיבה כי, הוא מספיק חזק ולא צריך לחזקו עוד. חוסר תשומת לב לשריר זה עלולה להוביל לתיפקוד לקוי של הגפה התחתונה ולהופעת פציעות, ובכלל לתנועה ככל גופנית שאינה יעילה דיה.

במיקרים של פציעות נמליץ כמובן להיוועץ בפיזיוטרפיסטים. אולם, באופן כללי יש לתרגל\ לאמן את איזור הגפה התחתונה להשגת קואורדינציה, תיאום וקשר תנועתי בין מפרקי ובין שרירי, מתוך מטרה להשיג תנועה יעילה ומסתגלת.


להלן המלצות לתירגול:


· ראשית נמליץ על תירגול תנועתי של מפרק ירך. תחילה במנחים ללא נשיאת משקל, ובהדרגתיות גם במנחים נושאי משקל. בנוסף, נוסיף תירגול תנועתי של בית חזה עם הדגשת הנשימה. בהמשך, נוסיף כיווץ איזומטרי של השריר במנופים קצרים תוך מניעת עומס יתר על המפרק. עם ההתקדמות נוכל לרשום תרגילים יותר דינמיים עם מנופים גדולים יותר, תרגילים הדורשים קואורדינציה עם קבוצות שרירים נוספות, וכמובן באופן הדרגתי. נציין כי יש לחשוף את השריר לעבודה איזומטרית, קונצנטרית ואקצנטרית.

· לפני אימון- "חימום" המותן כסל יכול להיות בביצוע סקווט ללא משקל רק משקל גוף, הליכת ברווז, קפיצות צפרדע, ותנועה דינמית למפרק הירך. רבים מהמתאמנים החובבנים נוטים יותר למתוח את המותן כסל באופן חד מידי ובשלב מוקדם של החימום בתחילת האימון. אין בעיה על ביצוע מתיחות לשריר אולם, טוב שיעשה לקראת סיום האימון, ואין צורך להגיע למצב של כאב במתיחה. במקרים של כאבי גב תחתון נמצא שמתיחה של המותן כסל הורידה כאב ומוגבלות.


דוגמאות לתרגילים:

1. עמדת מוצא: שכבה על הגב כף רגל שמאל מונחת על ירך ימין (רגל שמאלן בכפיפה, הרחקה וסיבוב חוצה).

תרגיל: הניחו כך ידכם (או כדור על ברך שמאל שתי ידיים על הכדור) דחפו קדימה בעזרת הידיים, בעוד שהירך מתנגדת לדחיפה.

דרגת קושי- כף רגל שמאל אינה נחה על ירך ימין




2. עמדת מוצא: שכיבה על הגב גומייה בין כפות הרגליים, שתי ברכיים כפופות לכיוון החזה- שתי ידיים אוחזות את ברך שמאל

תרגיל: יישור ברך וירך ימין מטה לכיוון הרצפה תוך מתיחת הגומיה.

שלב ב': שתי ברכיים אל הבטן, ידיים עוזבות את ברך שמאל. יישור איטי של הברך וירך ימין עד הגעת הרגל ליישור מלא לכיוון הרצפה. ברךשמאל נשארת קרובה לבטן

(יש לשים לב לאיזור הגב התחתון ולייצבו צמוד לרצפה)






3. עמדת מוצא: עמידת ארבע קידמית. גומיה מוחזקת בכפות הרגליים

תרגיל: כפיפת ברך וירך לכיוון הבטן תוך משיכת הגומיה ע"י גב כף הרגל, והחזרה איטית של הרגל לעמדת המוצא



4. עמדת המוצא: ישיבה על כסא לרוחבו (כאשר הגב לא פונה למשענת). כף רגל שמאל (החלק החיצוני) על ירך ימין. ידיים שלובות על החזה.

תרגיל: סיבוב גיו ימינה, והטית גיו אחורה באופן איטי, וחזרה להזדקפות

(בתרגיל זה האחיזה של מותן כסל מקובעת בעוד שעמוד השדרה נע עם אקטיבציה של מתן כסל )





5. עמדת מוצא: ברך ימין על כסא כף רגל שמאל על הרצפה. יד אוחזת במשענת הכסא. גומייה מעל גובה הברכיים. ברך ימין שעל הכסא "דורכת" על הגומיה.

תרגיל: כפיפה של ברך שמאל וירך שמאל לכיוון החזה, ויישור איטי לכיוון מטה ואחורה לפשיטה של הברך והירך





6. עמדת מוצא: עמידה גומיה בגובה מעל הברך. רגל אחת על בוסו שניה על הרצפה

תרגיל: מעבר תוך כדי קפיצה לצד השני


לסיכום,

שריר המותן כסל הינו שחקן ראשי בכל הפעילויות היומיומיות שלנו. תנועה יעילה וקואורדינטיבית של גופנו מצריכה תיפקוד תקין של בית החזה ביחס לאגן. תנועה תקינה של הגוף מראה קשר תנועתי בין פלג גוף עליון לתחתון. לשם כך יש צורך בשריר בעל כושר, שיכול לעמוד במשימות המוטלות על הגוף, ולשם כך נועד שריר המותן כסל. זאת ועוד, שריר זה קשור קשר רקמתי לאיברי חלל הבטן, לסרעפת לשרירי הגב ולקרקעית האגן. מכאן ניתן להסיק, שתנועה סרעפתית, תנועה של הגב, של הירך יש בינהם קשר תנועה, כשעל פעולת התיווך, הגישור, וההפעלה מוטלת על שריר המותן כסל. ולא רק זאת, תנועה מגוונת רב מפרקית המערבת את פעולתו של המותן כסל יכולה להשפיע גם על תיפקוד האיברים הפנימיים שלנו.

רבים מהמתאמנים נוטים להזניח שריר זה, יש נטיhה יותר למתיחתו בגלל הסברה שישיבה ממושכת גורמת לקיצורו. נכון ששריר זה מתקצר ונחלש בגלל ישיבה ממושכת, וכן נמצא שיש לו קשר באירעות הופעת כאבי גב תחתון, אולם, מתיחה בלבד אינה מספקת, ויש גם לחזקו ולעלות את כושרו.

יחד עם חיזוקים "סטרילים" לשריר יש לחשוף את המתאמן לתנועה רב מפרקית ומגוונת בתירגול ממנחים ללא נשיאת משקל ובהדרגה למנחים עם נשיאת משקל.

ד"ר סיגלית דסה-שלומוב


Chaudhary, S.Patel, T. Makwana, A, Patel, M. (2020). Improvement of ilio-psoas flexibility: A comparative effectiveness between post isometric relaxation and static stretching. Ijpot, vl. 413.



Pradip, B., Sudhir, B., Nidhi, B. (2018). Prevalence of tightness in hip muscle in middle aged indian men engaging in prolonged desk jobes: A descriptive study. International j.Of Physical Education Sport and Health. 5(2):15-21


Aali, S. Bagherr, S. (2021). Effect of iliopsoas muscle tughtness on electromayographic activity of hip extensor synergists during gait. Med.J tabriz Uni Med Sciences. 43(1):76-83

Lifshitz, L., Bar-Sela, S. Gal. N. Rob Rot, M. Klar Fleitman, M. (2020). Iiopsoas the hidden muscle: anatomy, diagnosis, and treatment. Sports med. 19(6)235-243.

Bordoni, B. Varcallo, M. (2021). Anatomy, bony pelvis and lower limb,iliopsoas muscle https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK531508/










53 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול