לרקמת השריר חשיבות גדולה קודם כל ליכולת של האדם להיות לתנועה. זהו הדבר הבסיסי ביותר- היכולת
לבצע תנועות תפקודיות יום-יומיות. אדם שמאבד את יכולת התנועה נתון יותר לחולאים וכמובן תוחלת חייו מתקצרת.
איבוד מואץ של רקמת השריר נקרא: סרקופניה. סרק= בשר פניה= הידלדלות. מונח זה "צץ" בשלהי שנות ה- 80 של המאה הקודמת. עם העליה בתוחלת החיים התופעה של מבוגרים עם מסת שריר ירודה הלכה ועלתה, והמחקר החל לבדוק את ההקשרים שיש לסרקופניה ותפקודו של האדם.
הסיבות לדלדול במסת השריר הן כמה, אבל בראש ובראשונה הגיל מהוה סיבה מרכזית.
נמצא כי, מהעשור הרביעי לחיים, בערך מגיל 30 פחות או יותר, יש כרסום במסת שריר. אנו מאבדים כחצי אחוז עד אחוז ממסת השריר מידי שנה! מהעשור השישי ואילך התהליך מואץ, והוא עומד על כ- 3-8 אחוזים איבוד מידי עשור. מסתבר כי, תהליך ירידה במסת השריר מתרחש אצל כולם. גם אצל המאומנים ביותר. אולם, אצלם לא נראה הופעת מחלות, וההזדקנות וההתבגרות יהיו איכותיים יותר.
סיבה נוספת לסרקופניה היא חוסר בתנועה. בתנאי שכיבה מוחלטים נראה שתוך 10 ימים האדם יאבד קילוגרם של מסת שריר. במחקר אחר ביקשו ממבוגרים בני 68 ההולכים 10,000 צעדים להפחיתם לכ- 1000 צעדים ביום. נראה שתוך שבועיים הם פיתחו תינגודת אנבולית. כלומר, אי יכולת של השריר לבצע סינתזת חלבונים. ממברנת תא השריר שלהם פיתחה דלקת וזו חסמה מסיגנלים להשפיע על ייצור חלבון בשריר. ניסוי זה חיזק את חשיבות התנועה, ובמיוחד בגילאים המבוגרים.
זאת ועד, שריר בעל מסה נמוכה גורם גם להתפתחות מחלת הסכרת. איבוד רקמת שריר קשורה לרמות הסוכר בדם, רמות הסוכר בדם עולות עם איבוד רקמת השריר. איבוד ק"ג אחד של שריר בעקבות גיל, דיאטה או חוסר תנועה, יכול לעלות את רמות הסוכר עד לחולי. שריר בכושר, ובעל מסה ידוע כמפנה סוכר ומונע את מחלת הסכרת.
לשריר חזק ובעל מסה יש חשיבות גדולה כתורם תרומה מכרעת בשיקום לאחר ניתוח כירורגי כל שהוא. שיעורי ההישרדות לדוגמא, בקרב נשים שחלו בסרטן השד הוא גבוה במיוחד אצל אלה ששומרות ומתחזקות את שרירהן.
נפילות בגיל המבוגר הן נושא חשוב לאין שיעור, שחייבים לתת את הדעת, כיוון ששברים גורמים לירידה תיפקודית דרמטית ביכולות של המבוגר, ומגבירות את הסיכון לתמותה. הסיכוי לנפילות ושברים עולה כאשר השרירים בעלי מסה נמוכה. קשיים בשמירה על שיווי משקל ונפילות "שטותיות" שחוזרות על עצמן קשורות קשר הדוק לכח ולמסה השרירית.
שריר חשוב גם לחילוף חומרים. ק"ג שריר שורף כ – 13 קלוריות, לא הרבה, אבל אם לאדם יש כ- 30 ק"ג שריר הוא ישרוף בערך 400 קלוריות אצל נשים אולי 300 קלוריות..(פחות או יותר). כל ק"ג בפני עצמו לא כ"כ משמעותי, אבל במכפלת ק"ג שריר יש כבר משמעות.
כיצד נעריך מסת שריר?
אדם שמגיע לאבחון יכול להראות מעולה בעל יציבה מרשימה אולם, יתכן שהבדיקות יעידו על ירידה בכח ובמסה.
איבחון מסת שריר הוא בעייתי ומצריך מיכשור מיוחד
כמו MRI DEXA, או בדיקת hand grip אולם בקליניקה ניתן לבדוק יכולות תפקודיות המעידות על כח השריר. לדוגמא נבדוק:
1. יכולת עליה וירידה במדרגות, 2. קימה מישיבה לעמידה ללא עזרת ידיים, 3. מבדקי שיווי משקל.
כל אלו בדרך כלל יתנו לנו תמונה די ברורה לגבי המצב השרירי.
אז מה עושים?
מתחילים לזוז. מסתבר ש-15 דק של פעילות פעם ביום לצעירים, ו15- דק פעמיים ביום למבוגרים יכולים למנוע סרקופניה.
זה נחמד שאנשים מספרים שהם עושים פילטיס או שוחים. כל תנועה נחשבת וחשובה אבל- הרמת משקולות חשובה לאין שיעור. כן- ברזלים! ולא 1 ק"ג .. יותר.. כן גם לאנשים מאד מבוגרים..
הגלולה השניה שנמליץ היא כמובן צריכת חלבון. ההמלצה כיום היא כגרם, גרם וחצי חלבון לכל ק"ג משקל גוף. צריכת החלבון צריכה להיות בפיזור די שווה בין שלושת הארוחות שלנו. איך? ומה לאכול כמובן צריך להתייעץ עם דיאטן.
דעיכת במסת השריר תמיד תהיה. אולם כל העיניין לשמר ולדאוג לתיפקוד היומי-יומי שלנו ולמנוע מחלות.
לאימונים לחיזוק השריר ולמניעת מחלות, ניתן להתייעץ עימי.
ד"ר סיגלית דסה שלומוב