תנועה ותהליכי ריפוי שריר

האם פעילות גופנית ותנועה יכולה למנוע פציעה? לא! לא ניתן למנוע פציעה ב- 100%. גם החזקים מבננו נפצעים, אולם בהחלט יש יתרון לאלו הפעילים ובעלי מערכת חיסון איתנה. אולם, הסיפרות מראה את החשיבות של התנועה גם במצבי החלמה מפציעה ואו החלמה מניתוחים. התנועה תורמת להחלמת רקמת השריר, גידים, כלי דם, רקמת החיבור, ואף מתרחש תיקון טוב יותר של רקמה נוירנלית.




במאמר זה אסקור את חשיבות הפעילות הגופנית להחלמה לאחר פציעות.


ניתן לסווג פציעות שריר ל-2 קבוצות: האחד פציעה שגרמה לנזק לסרקומר, והשניה פציעה בה נראים קרעים של המיופיברילות. נזקים בסרקומר מתרחשים בדר"כ לאחר תירגול שעיקרו אקצנטרי, וקורה גם בתהליך בו השריר מנסה להסתגל לתירגול חדש או אחר. נזק כזה, ברוב המיקרים, מחלים תוך כמה ימים, ולא דורש כל התערבות מיוחדת. ההמלצה היא להמשיך בשגרת האימונים אפילו כשיש כאב או כל הרגשת אי נוחות.


בסוג השני של פציעות- קרעים של סיבי השריר, יתרחשו בדר"כ בצומת שריר- גיד. בסוג כזה של פציעה תהליך ההחלמה יתרחש יותר זמן בהשוואה לראשון, ואופי התיקון יהיה שונה אצל אנשים ללא תנועה בהשוואה לאנשים שינועו.

תהליך ריפוי באופן כללי



תהליך הריפוי בכל רקמות הגוף הוא די דומה, וכולל שלבים כמו- דלקת, פרוליפירציה (התרבות של תאים) ו- remodeling בניה מחודשת של רקמה. בפציעה בשריר, מיד עם הפציעה, במקום הקרע נוצר דימום, ומאוחר יותר המקום מתמלא ברקמה גרנולארית, כמו דבק שמצמיד את שני קצוות הקרע וממלא את המרווח. תוך שניות מהאירוע מתחילה תגובת הדלקת. שלב זה כולל הגירה של תאי חיסון למקום, נראים שינויים בכלי הדם וכל האיזור שבין התאים מתמלא בנוזל (ולכן הנפיחות). בערך בין הימים 4 עד 6, רוב האיזור מנוקה ע"י תאי חיסון, ומתחיל רגנרציה (התחדשות )של סיבי שריר. הרגנרציה הראשונית הזו היא מעין טלאי ראשוני במקום הנזק. בתנאים אופטימלים שני קצוות הקרע מתאחים ונוצר סיב שריר. אולם, חשיפה לתנועה בשלבי הריפוי הראשונים של התיקון תתרום לרגנרציה טובה יותר של המיופיברילה. תנועה עוזרת לאיחוד וקישור טוב יותר בין המיופיברילות למטריקס הקולגני החוץ תאי, מה שיתרום לאופטימציה בהעברת כוחות מהמיופיברילה למקום האחיזה של השריר בעצם.


תהליך ריפוי שריר והשפעת התנועה


יכולת ההתחדשות המדהימה של השריר קשורה בעיקר לקבוצת תאים מיוחדים, תאי גזע הנמצאים בתוך השריר הנקראים satellite cells - תאי לווין. תאי גזע אלה בעלי יכולת להתחלק ולתמיין ולהיעשות בעלי יכולת התכווצות. הם נמצאים בין basement membrene לסרקולמה ובדר"כ נמצאים שם במצב רדום. מהיום השני, שלישי לפציעה תאים אלה חוברים יחד ויוצרים myotube. בזמן שמתרחש הפרוליפירציה והרגנרציה המיוטיוב מבשיל והופך לתא שריר רב גרעיני עם מבנה מיוחד של סרקומר מתכווץ. תאי הלווין הם אלו שתרמו את הגרעין שלהם ליצירת המיופיבריל, ומסתבר כי גם מגיבים לעומס המופעל על השריר. תנועה משפיעה על היכולת שלהם להתמיין ל- myoblasts כלומר תאים פעילים, שיוצרים את הmyotube ובהמשך את המיופיברילה.


בשלב בו השריר נכנס לשלב ה- remodeling - הסינתזה וסידור הסרקומר מושפע גם הוא מתנועה. תנועה גורמת לסרקומר להתעבות ואף להתארך. באופן כללי, תנועה בטווחים מלאים ואתגרי תנועה בעיקר כזו שהיא מהירה, תיגרום לבניה סדרתית טובה יותר של הסרקומר ולהתארכותו. גם פעילות כנגד התנגדות תשפיע על גדילת הסרקומר במקביל, ועליה ביכולת לייצר כח.


חשיבות אספקת הדם בתהליך ריפוי השריר וחשיבות התנועה לתהליך

לתאי שריר שלדי יש יכולת להתחדש באופן מלא ללא יצירת רקמת טלאי. זה קורה בעיקר כתלות ברמת התנועה והפעילות לאורך כל שלבי הריפוי, וכן גם כתלות באספקת הדם לאיזור. אם הכל בסדר, ובתנאים נורמלים, בדר"כ תהליך הריפוי מושלם תוך 3-4 שבועות מיום הפציעה. בתהליך הרגנרציה של השריר נראה עליה במספר הקפילרות והסתעפותן הולך ועולה. תוך יומיים מיום הפציעה נראה בניה של קפילרות, כאשר התהליך של בניה שלמה של כלי דם מסתיים תוך 2-3 שבועות. במהלך השלב הדלקתי הראשוני (במיוחד בשבוע הראשון לפציעה) ההסתעפויות הללו מספקות למקום תאי חיסון ונוטריאנטים שונים הנדרשים לשם תמיכה בתהליך התיקון.

תהליך התיקון הרקמתי מקושר ישירות לאספקה הדמית, ותלוי בתהליך הרגנרציה של כלי הדם עצמם-אלה שניזוקו. פעילות גופנית "משחקת" תפקיד חשוב בתרומתה לתהליך הבניה המחודשת של כלי דם. הפעילות תומכת בבניית כלי הדם והלימפה בין תאי השריר. חוסר תנועה גורם לירידה משמעותית בכמות כלי הדם הנוצרת. במחקרים על חיות נמצא שבניה של כלי דם מתרחשת תוך שבוע באם מבצעים פעילות ובניה יותר טובה נראית אחר 2 שבועות. הפעילות תורמת גם ליצירת כלי דם בגידים. במהלך שלב התיקון וה- remodeling נראה נימי דם היוצאים מתוך הרקמה הסינוביאלית לכיון הגיד שניזוק. אם תנועה מתרחשת סמוך לאחר ניתוח אספקת כלי הדם מסתדרת במקביל לכיוון סיבי הגיד. התארגנות כזו עוזרת לתנועת החלקה טובה יותר של הגיד ביחס לרקמה שסביבו. ללא תנועה , כלי הדם מתארגנים בזווית אנכית לכיוון הסיבים וסוג כזה של סידור מפריע לתהליך המוביליזציה המחודש של הגיד.


רקמת החיבור בתהליך ריפוי וחשיבות התנועה

בפציעות שריר רקמות החיבור (אנדומיזיום, פרימיזיום, ואפימיזיום) יזוקו גם כן. תיפקוד תקין של שריר ויכולת שלו להעביר כוחות מהמיוציטים לעצם תלוי באיכות רקמת החיבור הסובבת אותו. רקמות החיבור מתאימות את המבנה שלהן והתפקוד בהתאם לתנועה לכוחות אותם מפעיל השריר. בתהליך התיקון המיופיברילות שעברו רגנרציה נקשרות לטרלית למטריקס של רקמות החיבור החוץ תאיים. איכות הקשרים הללו חיונית לסידור מחדש ולהמשכיות המכנית, וליכולת התפקודית של השריר שיתפקד כשלם. פעילות גופנית נחוצה על מנת לנרמל את התפתחות המיופיברילות ואת חיבורם למטריקס החוץ תאי. חסר בתנועה בשריר יגרום לקשרים פחות טובים ולא מספקים אפילו אם תהיה התחדשות ותיקון מלא של השריר.

תנועה תשפיע גם על תיקון רקמת החיבור בשלבים הראשונים של הפציעה בשלב הפרוליפירציה ויצירת רקמת חיבור המתאימה לשריר.


רקמת העצב בתהליך הריפוי וחשיבות התנועה

פציעה גוררת גם נזק לאספקה העיצבית באיזור. נראה פגיעה בכישור השריר, גולג'י ולענפים סנסורים אאפרנטים.

הרגנרציה של רקמה זו יחסית מהירה, ותוך שבועיים נראה איחוי וריפוי איזור צומת גיד-שריר, וריפוי מלא תפקודי יראה תוך 3-4 שבועות. ריפוי מלא של כישור השריר לאחר פגיעה מוחלטת יתרחש תוך 8 שבועות, לעומת זאת לגולג'י יש יכולת מוגבלת מאד לריפוי מלא. פעילות גופנית תורמת תרומה חיובית לרגנרציה של המרכיבים הסנסורים והמוטורים בשריר. פעילות תשפיע על היפרטרופיה של צומת גיד-שריר מה שיתרום להתאוששות ולתפקוד טוב יותר מבחינה פונקציונאלית, בעוד שחוסר של פעילות יביא לשינויים ניוונים של הרקמה הנוירונלית. במחקרים על חיות, פעילות גופנית ארוכת טווח כמו ריצה למרחקים מראה השפעה על התארכות אקסונים סנסורים, ואף רגנרציה של שכבת המילין. פעילות הראתה השפעה על רגנרציה של עצבים פריפריאלים בקרב חיות. נראתה גם רגנרציה של עצבים פריפריאלים שנפגעו בעקבות פעילות גופנית. חיות עם נזק לעצב הסיאטיק הראו תוצאות תפקודיות טובות יותר כאשר נחשפו לתרגילי שחיה מיד לאחר הפציעה בהשוואה לתירגול אחרי 14 ימים מיום הפציעה.


לסיכום

התנועה משפיעה באפן חיובי לתהליך ריפוי רקמת שריר לאחר פציעה ואו ניתוחים. תנועה משפיעה על המרווח הבין תאי, על כלי הדם, לימפה, רקמת החיבור שריר והמפרק. נראה כי מידת הנפיחות תלך ותרד, יווצרו כלי דם חדשים, ולכן זרימת הדם תעשה טובה יותר. בד בבד יתחדשו צינורות לימפה שניזוקו והזרימה בתוכם תתחדש. רקמת החיבור תיבנה סביב סיבי השריר בעומקים שונים, ותתרום לפיתוח הכח השרירי ויכולת עמידות בכוחות מתיחה. התחדשות רקמת החיבור תמנע יצירת קשרים בין סיבי הקולגן, קשרים התורמים לנוקשות הרקמה. תנועה תתרום לרגנרציה טובה יותר של מיופיברילות. תאי הלוויון התמיינו למיובלסטים לאורך המיוטיוב ובהתאם לכוחות הוקטור של השריר ולכן השריר יפתח כח התכווצות טוב יותר.


ד"ר סיגלית דסה שלומוב


Lederman, E. (2022). Funcional Exercise Prescription. Handspring Pub.


צפייה 1