דלקות וכאב שרירי ומפרקי

לעיתים מתאמנים כואבים ידווחו שיש להם דלקת וישאלו: מותר להתאמן? אסור?


ובכן, לפני שאענה, נבין מהי דלקת בכלל.

דלקת inflammationהיא מנגנון הגנה פרימיטיבי החיוני לתהליך ריפוי הרקמות. מקום מודלק בדרך כלל יראה סימנים כמו נפיחות אודם, חום.. וכדומה. אלה בדרך כלל יראו לאחר פציעה והם בעצם חלק ממערכת התיקון הפנימית של הגוף. דלקת מגבירה את הרגישות לכאב, וזה דבר נפלא!

מדוע דבר נפלא? כיוון שרקמה שנפגעה מקום הפגיעה מלא התרחשויות וכולן קשורות לריפוי. יתכן וכלי דם ניזוקו יתכן שקצות עצבים מעט נמתחו וכדומה. מערכת החיסון באמצעות תאים מיוחדים משחררים היסטמין הגורם לכלי הדם לשחרר פלסמה וזו הסיבה לנפיחות נוספת. בנוסף, תאי דם לבנים מגיעים לאזור ועוזרים לניקוי הסביבה ומטפלים בכל חיידק הנמצא בסביבה. תאים נוספים נמצאים ועוזרים להיווצרות גלד ויצירת רקמת חלופית צלקתית. כל ההתרחשות הנ"ל מגבירה את חיישני הסכנה ויוצרת רגישות מוגברת שתפקידה להגן עוד יותר על הרקמה הפגועה. תהליך דלקתי זה גורם למפרק להיות נוקשה ולייצר כאב חד.

מה עוד גורם לדלקת?



גם שריר\גיד\רצועה עלולים להיפצע, לקבל מכה, גם בהם יכולים לראות קרעים זעירים, ופציעות. כל פציעה כזו מלווה בתהליך דלקתי. קשה מאד לפצוע שריר פציעה חמורה, אולם גם קרעים ופציעות מקרוסקופיים גורמים לדלקת. לדוגמא, שריר מגיב לאחר אימון גופני. או כאשר נחשפים לתרגילים חדשים. כיווץ אקצנטרי, או תנועה חדשה או משקל הרמה שונה גורם לשינויים ברקמת השרירי ולעיתים אף לדלקת ולכאב. שינוי זה הוא חלק מהתגובה שלנו לפציעה- לאיום. הכאב יכול להופיע מיד, או באיחור מה. אולם יש לזכור שלשריר יש יכולת החלמה מופלאה בגין אספקת דם מצוינת, ולרוב כאבים אלה חולפים תוך 3 ימים. ההסבר הנ"ל מתאים לדלקות אקוטיות – כלומר דלקת שנוצרה בעקבות פגיעה ממשית.. חתך, נקע שבר וכדומה..

יתכן מצב בו שריר מתכווץ "נתפס", מצב ממשי המגביל את תנועתנו. בדרך כלל תגובה זו משמשת למטרה קצרת טווח האומרת בריחה, כיווץ הגנתי. למעשה תגובה זו היא השתקפות של הנעשה במח, ולא תמיד בגלל פציעה מקומית שרירית. אם השרירים נתפסים לעיתים קרובות אנו צריכים לשאול מדוע? מדוע הם מגיבים בצורה כזו. על מה הם מגנים? למה הם מתבטאים בצורה כזו?

יתכנו מצבים בהם בגוף מתקיימת דלקת כרונית המהווה חלק ממ

חלות מסוימות כגון, דלקת מפרקים שגרונית.

דלקות כרוניות מתקיימות גם בגלל שינויים המתקיימים ברקמות הגוף- שינויים ניוונים, וגם בגלל השמנת יתר. כלומר, רקמות עוברות שינויים ולא רק פציעות. השינויים המתרחשים לא תמיד מקושרים לכאבים ודלקות. אולם, יש אנשים שיאשימו את העצמות והמפרקים בכאב עמוק הקשור בתנועה, ובמיוחד אם הכאב נמשך הרבה זמן והופך לכרוני. הנחה זו לעיתים גורמת לפחד מתנועה מחשש שהיא תזיק למפרקים, לגב, לדיסקים וכדומה.. כתוצאה מכך אנשים נמנעים לגמרי מתנועה דבר הגורר ירידה ברמת הכושר הגופני, ירידה בתיפקוד הגופני, שינויים בטווחי התנועה ירידה במסת השריר והעצם, עליה במסת השומן ואף לירידה במצב הרוח. שינויים אלה יגבירו את הכאב, וינציחו את "מעגל הרשע" בו האדם נמצא.

אנשים המתארים כאב במפרק יתארו אותו כ"שחיקה", "דקירה", "כאב עמום" "דלקת" וכדומה. כל המילים הללו הן בעצם הבניה של המח המבוססת על הקלט, אולם גם על הרבה קלטים אחרים שכבר מובנים במח. רוב האנשים שמפרקיהם ועצמותיהם עוברים שינויים ואו "נשחקים" כלל לא מרגישים בכאב. לכמות הממצאים ברנטגן יש רק קשר רופף לעוצמת הכאב. יתכן אדם עם צילום רנטגן נוראי שכלל אינו סובל מכאב. בעוד שאדם עם צילום תקין יתענה מכאבים.



בכל פגיעה\ שינוי ברקמה מתלווה תהליך דלקתי ברמה כזו או אחרת, אנשים הסובלים מכאב כרוני שלד-שריר, יתכן גם שסובלים מרמת דלקת נמוכת עוצמה. המח יראה עניין במתרחש. המח ינסה לחפש מידע מאירועים קודמים, ינסה לקבוע מה צריך לעשות, האם צריך זריקת טטנוס, האם נקרע עורק, האם אוכל לעבוד, האם אזדקק לקביים, מה קרה לשכנה שלי שהיה לה אותו דבר, ומה אומרת אמא שלי שצריך לעשות.. וכל אלה מסתבר תורמים לכאב!


אם כך, הסיבות לכאב יכולות להיות רבות ולא כולן ביולוגיות, כלומר בגין פציעה רקמתית או דלקת. הסיבות יכולות להיות פסיכולוגיות וסוציאליות.


מותר או אסור להתאמן? אז ראשית יש להיוועץ ברופא ולעבור איבחון וטיפול של פיזיוטרפיסטים. במקרה של כאב שלד-שריר כרוני ניתן להתחיל לאמן ותרגל תנועה.

נזכור, שעצמות גוף האדם חזקות מסוגלות ועמידות בספיגת לחצים, מסתגלות ומשנות צורה בהתאם לעומסים המופעלים עליהם. עצם "אוהבת" עומסים. כמובן העומסים חייבים להיות מותאמים ליכולות העצם. עצם היא מבנה חי עם יכולת ריפוי בלתי רגילות. מפגש בין עצמות יוצר מפרק ובחלל המפרקי קיים נוזל סיכה המיוצר ע"י רקמת חיבור. רקמה זו יש בה כמות אדירה של חיישני סכנה המאותתים על כל שינוי המתרחש במפרק. המפרקים והעצמות אוהבים תנועה ולחץ סדיר. תנועה מפזרת את הנוזל המפרקי, הסחוס נענה לתנועה והמח מקבל קלטים מהקורה שם. בזכות קלטים אלו הוא מורה לנו לשנות שיווי משקל, תנוחה והפקודה לשריר נעשית בצורה מהירה יותר ויעילה יותר. תנועה ופעילות גופנית עוזרת למנגנון ההבראה החיסוני ובהחלט עוזרת להתגבר על התהליך הדלקתי.


ולסיום, ארצה להדגיש כי החלמה תלויה בגישה, בידע, ובאסטרטגיה להחלמה בה בוחרים.

ליעוץ נוסף ולבניית תוכנית אימון אשמח לעזור, ד"ר סיגלית דסה-שלומוב.

15 צפיות