עד כמה אתם יכולים להיות גרועים?

אני מאמנת אנשים, מאמנת אנשים לתרגל תנועה. פעילות גופנית כל יום - תרופה מבוססת מידע, לכל הדעות.

אבל- וכאן האבל הגדול .. איך אני, זו שמרצה, מלמדת, מחנכת לפעילות גופנית -גורו לפעילות גופנית איך לי קורה לפספס אימונים ?

איך אני- שיודעת שפעילות יום יומית מקטינה את הסיכוי להתקפי לב, מקטינה סיכוי "לחטוף" סרטן, סכרת, דיכאון וחרדה.. משפר את יכולת הלמידה והזיכרון ובכלל מתחזק את המח שלי ומשאיר אותי חדה.. ועוד ועוד..

איך? עם כל הידע הזה, עדיין נלחמת עם הקושי לקום ולהרים משקולות, לצאת לרכיבה...

איך עם כל הידע הזה אני עדיין מפספסת אימון?

אז - מה הספרות אומרת?

מסתבר, באופן מפתיע, שהיכולת שלנו לפעול על-פי האינטואיציות שלנו, ולהתחיל בהרגל חדש כמו פעילות גופנית או כל שינוי התנהגותי אחר - מסתבר שלא תלוי בהבנה שלנו או בידע שלנו, לא תלוי בהבנה של היתרונות באימוץ ההרגל הספציפי, ואף לא תלוי במידת חוזק המוטיבציה.

במה אם כך זה תלוי?

זה תלוי בכמה אנחנו רוצים להיות גרועים בהתנהגות אותה אנו רוצים לאמץ.

אני, אתה, כולנו אוהבים להיות טובים במה שאנחנו עושים, ושונאים להיות גרועים במה שאנחנו עושים. מסתבר שהרבה אנשים מוותרים או מפסיקים לעשות פ. גופנית כי הם שונאים להיות גרועים בזה. כן, לא נעים לעשות משהו ולהרגיש כל הזמן שאתה גרוע בזה.. שאתה לא מצליח, שזה נורא קשה ולא בדיוק מהנה.

אז מסתבר שכדי להתרגל לעשות פעילות גופנית באופן קבוע צריך לקבל את ההרגשה שאני כרגע גרועה בזה וזה בהחלט זמני.


להיות טוב דורש שהמאמץ שלנו והמוטיבציה יהיו אקוויולנטים. במילים אחרות, ככול שקשה לנו לעשות פ. גופנית נדרשת יותר מוטיבציה לפעול. אולם, מוטיבציה היא לא דבר שתמיד ניתן לשלוט בו או לצוות. מוטיבציה באה ומוטיבציה הולכת, וכשיש כבר מוטיבציה בדר"כ אנו פועלים לפי החוק שאומר: תתאמץ כמה שפחות ותעשה את הדבר הקל ביותר, כי רק ככה תהיה הצלחה וחוויה טובה.


הרגלים חדשים דורשים הרבה מוטיבציה שלא תמיד אנחנו יכולים לסמוך שיש לנו אותה, זאת הסיבה מדוע אנחנו לעיתים קרובות לא עושים דברים שאנו באמת רוצים לעשות.


כדי לבסס רוטינה של פעילות וכדי שיהיה חשק, ורצון אני צריכה להרשות לעצמי להיות גרועה! אני צריכה להפסיק לנסות להיות אתלטית ספורטאית על! צריך להיות לי קל !


אז איך מתחילים? אני מציעה את עיקרון 2 הדקות. לאפשר לעשות משהו שהוא יותר מכלום.

אתם מעוניינים לבסס הרגל חדש? לדוגמא של רכיבה על אופניים? נתחיל ברכיבה של 2 דקות! כן, 2 דקות של רכיבה על אופניים. שיהיה קל! מינימום מאמץ. כרגע זונחים את כל התוכניות הגדולות של טיולי אופניים בשטח.

אותו דבר לגבי אוכל. רוצים לבסס הרגל של אכילת עלים ירוקים בתפריט היום יומי. אז לא חייבים להתחיל בסלט גדול שדורש עכשיו עבודה, אפשר להוסיף עלה חסה אחד, אחד בלבד לסנדביץ' של הבוקר, והנה יופי של התחלה. יותר טוב מכלום.

אבל התנהגות כזו של better than nothing היא לא בדיוק המטרה האולטימטיבית- אבל לעכשיו.. להתחלה זה מתאים בהחלט.

פעילות לזמן קצר ולא קשה מידי זו התחלה מעולה. המטרה היא לחזור עליה! חזרות, חזרות, חזרות. החזרתיות היא שגורמת לשינויים מוחיים. כשאנו חוזרים על פעולה מסוימת שוב ושוב, נוצרים מסלולים נוירונאלים חדשים במח של הרגל החדש. ברגע שנוצר מסלול כזה, ואתם חוזרים עליו הוא נעשה עמוק יותר, וקל יותר לעבור אותו ואפילו בלי מאמץ ובלי מחשבה. זה האוטומט שלנו- הרגל. הטייס האוטומטי! משהו קל וקצר, יותר טוב מכלום. זהו ההרגל שקל מאד לחזור עליו שוב ושוב ושוב, עד שממש זה נעשה אוטומט.. וזה קורה אפילו כשאתם עייפים או כשאין מוטיבציה. ברגע שאתם על מוד של טייס אוטומטי זה קורה. וזה רגע הזהב!

רגע הזהב הזה אומר שניתן להרחיב את ההרגל- לבנות מסלול חדש.

אחרי 2 דקות של רכיבה וחזרות רבות נוצר פתאום הקסם. הקסם הוא הרצון להמשיך יותר מ- 2 דקות, ולא בגלל שצריך לרכב יותר מ 2 דק'. אלא, פתאום מרגיש יותר טיבעי להמשיך מאשר להפסיק ולעצור.

ברגע שמרגישים שצריך לעשות יותר או שזה לא מספיק מה שאתם עושים זה הרגע בו פוגשים את הקושי. זה הרגע בו אתם מחסלים את האפשרות שהפעילות תהיה קלה ומהנה, וזה הרגע שגם צריך יותר מוטיבציה להמשיך, ואם המוטיבציה לא שם זה יגמר שוב בלשבת מול המחשב או הטלויזיה .


כל הרעיון מאחורי הכלל "משהו -יותר טוב מכלום" הוא-שאין תלות במוטיבציה. זה לא תלוי בהרבה אנרגיה שאני צריך כדי לצאת לרכיבה ואתם לא צריכים להיות טובים בזה. כל מה שצריך זה לא להיות יותר מידי שאפתן.



הדלאי למה כבר הבין את זה מזמן, והוא אמר, שהמטרה שלנו בחיים זה לא להיות יותר טוב מאנשים אחרים, אלא להיות יותר טובים מהאני הקודם שלנו.

אז לסיכום- זיכרו:

1.עיקרון ה- 2 דק'

2. לזנוח תוכניות גרנדיוזיות ושאיפות גדולות

3. משהו יותר טוב מכלום

4. תרשו לעצמכם להיות גרועים

צעד אחר צעד ובצעדים קטנים מתרחש שינוי., ובאופן פרדוקסלי השינוי הקטן שאנו עושים הוא הגורם לתוכניות גדולות להיוולד.

ואני פה לליווי במטרה לשנות ולסגל הרגלי פעילות חדשים ד"ר סיגלית דסה שלומוב





0 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול