top of page

ללמוד שוב את הגוף, ללמד שוב את הגוף bodily re-learning


מערכת העצבים ומערכת החיסונית שלובות אחת בשניה. כבר משנות ה- 50 של המאה הקודמת החלו לחקור את השפעת האישיות ומצבים רגשיים על התפתחות מחלות, ובאופן כללי על הקשר בין הנפש הגוף, והסביבה בהקשר לבריאות ומחלה.


ציר ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המח מהווים את מערכת ויסות הדחק העיקרית בגוף. מערכת זו מגיבה לאתגרים, ולשינויים פיזיים ונפשיים במטרה לשמור על הומאוסטאזיס. סוגים שונים של דחק ומשתנים אישיים יכולים לעצב באופן ייחודי את תגובות ציר זה, כאשר קושי בויסות מערכת זו קשור להרבה מחלות סטרס.

סטרס ממושך גורם להפרשת קורטיזול, וזה בתורו מעורר הפרשה של ציטוקינים פרו-דלקתיים. הציטוקינים מופרשים מתאי מערכת החיסון על מנת לעזור לגוף להתמודד עם המקור הגורם לסטרס. סטרס ממושך הגורם להפרשה ממושכת של ציטוקינים פרו-דלקתיים עלול להוביל ליצירת מחלות, הגברת כאב ולהחלשת תיפקוד מערכת החיסון.

ידוע גם על ציטוקינים הפועלים גם כנוגדי דלקת, לדוגמא IL-6 הוא ידוע ביכולות שלו כמקדם דלקת אולם גם כנוגד דלקת. לדוגמא, בעת מאמץ גופני, ציטוקין זה מופרש מהשריר והוא נקרא מיוקין. מיוקין זה משפיע לטובה על מערכת החיסון, מווסת אותה, ואף יש ביכולתו להשפיע ולפחית תחושת כאב.

כדי להביא להפרשת ציטוקינים נוגדי דלקת יש אם כך, להפעיל שריר. כיום אנו יודעים שתנועה משחקת תפקיד חשוב מאד בשיקום מכאב. העיסוק בתנועה טומן בחובו רק יתרונות, הן בהורדת הכאב והן השגת יתרונות תפקודיים.

אולם, רק להיות בתנועה כנראה שלא מספיק. אנשים הסובלים זקוקים גם לידע והבנה על אודות הכאב אותו הם חווים, ובין השאר גם להבין את אופן פעולת גופם. תנועה המנציחה כאב, ולא מאפשרת החלמה תאופיין בפחד וחשש מכל דרישה תנועתית, הימנעות מביצוע מטלה שאינה ברורה דיה לביצוע, תנועה איטית מידי, זהירה מידי, טכנית מידי ומגוננת מידי. באופן טיבעי אופי תנועתי כזה עלול להוביל לתגובות סטרס.

זהירות וחשש הן תגובות טיבעיות של הגוף שמטרתן היא אחת – להגן, וטוב שכך. אולם, אדם המגיע כדי לטפל בעצמו צריך לציידו בכלים לפרשנות בריאה אודות תגובות אלו.


לדוגמא, אשה מבצעת תנועה חדשה באופן איטי, מבוקר אולם בחזרה הרביעית היא מראה יותר חופש תנועה. תגובת המאמן צריכה לטעת בה דיבור עצמי חיובי, ולשנות את הפרשנות לגבי יכולותיה.


"תראי כמה מהר מערכות הגוף שלך למדו את התנועה והגיבו מהר,

זו דוגמא לשינוי הפלסטי המתרחש במח

הגוף שלך למד שהתגובות הקודמות שלך לתנועה היו מידי נוקשות, התגובות הקודמות הגנו יותר מידי. כעת יש לך יותר חופש תנועה

הגוף שלך למד מהר והשתנה

ראי כמה הגוף מסתגל מהר

מעולה!"

ללמוד שוב את הגוף זו גישה שיקומית המתאימה לאנשים הסובלים מכאב כרוני, ומבוססת על העקרונות שהרקמות הביולוגיות שלנו עוברות תהליך של הסתגלות ויכולות להשתנות.

הגישה מדגישה את הבטיחות בביצוע התנועה או הפעילות, תוך הבנה כי אדם כאוב כל הזמן עושה הערכה במוחו לגבי מידת הבטיחות בביצוע תנועה מסוימת. הוא מחשב ומעריך את האיום, אוסף מידע, מנסה לענות על שאלות שעולות לפני ביצוע התנועה, ומוציא לפועל תנועה הנראית לו הכי מתאימה לדרישה, כזו שבעיקר תגן עליו ושלא תפיק יותר כאב.

הגישה מטרתה ללמד מחדש את המערכת העיצבית-חיסונית להוריד באופן מותאם רגישות, להוריד את תגובת ההגנה הגופנית המיוחסת לפעילות, כזו המאפשר יותר חופש תנועה ופעילות.


האסטרטגיות בגישה כוללות:

1. הפעלת חשיבה הגיונית מותאמת סיטואציה ע"י מתן ידע על מטרת התרגיל וכיצד יש לבצעו בשלבים על מנת להשיג תוצאה.

2. מתן אסטרטגיות לעיצוב ותיכנון מחדש של תנועה

3. לאפשר חיפוש עצמי על ביצוע התנועה באופן שיתאים לדרישה

4. מתן אסטרטגיות לתירגול קשיבות גופנית למערכת ההגנתית של הגוף ולהיות מודעים לה.

5. לבנות מיומנויות חיוביות שישנו את תגובת היתר הגופנית כאשר זו מגורה

שינוי בתפיסת האדם אודות התנועה אותה הוא מבצע, ההבנה כי הוא משתפר, ויש בו יכולת ללמד דברים חדשים, בונה בו חוסן והיא הדרך לווסת את תגובת המערכת לסטרס, ולמנוע הופעת מחלות.


לאימון וטיפול דרך תנועה: ד"ר סיגלית דסה שלומוב



22 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page